מוכנים לגאולה?

ליל הראשון של פסח הינו, יום מיוחד. הוא מכונה בתורה: ליל שימורים, כמו שכתוב: לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לה', לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה', שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם (שמות יב,מב).
פעמיים המילה 'שמורים' מופיעה בפסוק, וכל פעם עם תיאור אחר. פעם ראשונה כתוב שהוא שמור לה', ופעם השנייה הוא שמור לבני ישראל.
מה משמעות, שני סוגי השמירות האלה?
התלמוד בבלי, מתייחס לשאלה הזאת ואומר שה-ט"ו בניסן שמור מימי בריאת העולם כזמן של גאולה לעם ישראל.
כמו שכתוב: "רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל — מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״לֵיל שִׁמּוּרִים״ — לַיִל הַמְשׁוּמָּר וּבָא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית." (ראש השנה דף יא ע/ב).
למעשה, ליל פסח מכיל בתוכו, סגולה מיוחדת הבאה לקדם את הגאולה בעם ישראל.
זה התממש פעם ראשונה, ביציאת מצרים כאשר נגאלנו מהשעבוד הקשה. אנחנו מצפים ומתפללים שזה יקרה שוב בקרוב.
בעל ה'שפת אמת', מדייק מלשון רבים של המילה 'שימורים', הרומז לגאולה נוספת לזו של יציאת מצרים, שתתרחש בעתיד.
עלינו להתכונן לקראת ליל הגאולה המיועד. גודל הגאולה היא בהתאם לגודל הציפייה.
העיקרון הזה נכון בהרבה דברים בחיי היום יום שלנו. כמה שנתכונן ונצפה לדברים גדולים, זה גורם לדברים הגדולים להתממש.
כמו שכתוב: "וכפי השמירה ששומרין ומצפין כל ימי השנה כך נפתח הארת הגאולה בליל שימורים." (שפת אמת פסח, שנת תרנ"א ד"ה ליל שמורים).
לכן, עלינו לצפות ולרצות את הגאולה השלמה, ולא להסתפק ב'אתחלתא דגאולה'.
עלינו לרצות שלטון איתן המאחד את עם ישראל בארצו, בראשות מלך ירא שמים, עם בית מקדש בנוי בירושלים וחידוש עבודת הקרבנות.
כך אומות העולם יראו את התגלות השכינה בהר הבית ויקבלו את מרות הקב"ה.
מה מיוחד בליל פסח המסוגל לגאולה? איך להשתמש בכוחות של ליל השימורים, כדי לזרז את הגאולה?
הרמח"ל ובעל ה'בית גנזי' מתייחסים לשאלות האלה.
ה'בית גנזי' כותב שבליל הסדר, הקב"ה טמן כוח מיוחד המסוגל לצאת מהגלות ולהיגאל. הכוח הזה, משפיע במשך כל השנה.
כמה שנתכונן לקראת ליל פסח, נוכל לקבל את ההארה וכוחות של גאולה המתגלים בלילה הזה. (ראה בית גנזי ויקרא א, פסח סעיף סז).
זאת המשמעות של המילה 'שמורים', כאשר עלינו לשמור את הכוחות האלה שניתנים לנו בליל הסדר עבור השנה הקרובה.
נביא את הדברים הנפלאים של הרמח"ל מתוך 'מאמר החכמה'.
בלילה הזה, יש כוחות שמתחדשים מימי הבריאה. כאשר זמן הגאולה מגיע, כוחות הגאולה יוצאים מכוח אל הפועל, כמו שקרה ביציאת מצרים.
גילוי הקדושה נעשה כמו מגנט השואב אליו את הנשמות של עם ישראל. זה התפקיד של קרבן פסח המאפשר לנו לאכול משולחן של הקב"ה, כביכול.
כמו שכתוב: "והנה בלילה הזה כל זה מתחדש ומתעורר מה שנעשה בראשונה, וזה עצמו סיוע אל הגאולה האחרונה שתעשה..... ואולם כשהגיע הזמן שיגאלו, הוצרך שיגלה להם גילוי מאור קדושתו יתברך, ובו יתדבקו נשמותיהם של ישראל, וימשכו אחריו, ויתעלו משפלותם, ויתפרדו מן הטומאה שהיו שקועים בה, וזה נעשה על ידי קרבן פסח....." (רמח"ל, מאמר החכמה, סדר ליל פסח).
למרות שלמעלה מאלפיים שנה, אנחנו מכריזים: שנה הבאה בירושלים הבנויה! אין אנחנו פועלים לממש את כוח הגאולה שהקב"ה נותן לנו מידי שנה, כדי לחדש את מצוות הקרבת קרבן פסח.
הגלות וכוחות הטומאה עדיין נמצאים עמוק בתוכנו.
עוד דבר נפלא מתוך דברי הרמח"ל, על סיבת אכילת אפיקומן על השובע בסוף הארוחה. "והנה כזית המצה שאוכלים, הוא להמשיך המזון המקודש המחזק היצר הטוב שזכרנו, אמנם כדי שישאר התקון לכל השנה, צריך שיאכל האפיקומן אחר כך, ושלא לאכול אחר כך שום דבר, שכמו שאין הטעם סר מן הפה, כך אין האור סר מן הנשמה." (רמח"ל, מאמר החכמה, סדר ליל פסח).
אנחנו רוצים לשמור את טעם האפיקומן ואור הגאולה במשך כל השנה.
בנוסף לליל הסדר, גם השבת מתאפיינת בתכונה של שמירה. כמו שכתוב במספר מקומות בתורה:
אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. (שמות ל"א,י"ג)
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם. (שמות ל"א,י"ד) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. (שמות ל"א,ט"ז).
זה בדיוק כמו ליל פסח, אנחנו רוצים שקדושת השבת תאיר את המשך השבוע, לכן התורה מצווה אותנו לשמור עליה.
בספר בראשית ושמות הפועל 'שמר', חוזר מספר פעמים ונמסר מדור לדור.
מאדם הראשון, כבר רמוז בתורה את עניין השמירה לדורות כהכנה לגאולה העתידית. כמו שכתוב: וַיִּקַּח ה' אֱלֹקים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעׇבְדָהּ וּלְשׇמְרָהּ. (בראשית ב',ט"ו)
בהמשך, במעמד ברית בין הבתרים המבשר על שעבוד מצרים והגאולה שתבוא אחריה, כתוב: וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם. (בראשית י"ז:ט')
יעקב אבינו נודר בהר המוריה לבנות בית להקב"ה, אם ה' ישמור עליו. כמו שכתוב: וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹקים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. (בראשית כ"ח:כ').
בהקשר של מצוות ליל הסדר, התורה מדגישה את חשיבות שמירת המצוות, כמו שכתוב: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם. (שמות י"ב:י"ז).
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחׇק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם. (שמות י"ב:כ"ד)
וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת. (שמות י"ב:כ"ה)
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. (שמות כ"ג:ט"ו).
יש פסוקים נוספים כמובן, אבל המסר ברור, עלינו לשמור על גחלת הגאולה, חיה בתוכנו בכל זמן ומקום. כאשר בליל הסדר אנחנו מקבלים "מנה של גאולה" עבור כל השנה.
לכן, עלינו להתכונן כראוי לקבל את האור הגדול הזה ולהשתמש בו במהלך השנה הקרובה.
בע"ה, נקבל השנה מנה גדולה יותר של גאולה וכך נזכה להתאחד כעם אחד, נתרחק מהגויים היושבים בארצנו ונדבקים אלינו ונזכה להקריב את קרבן פסח בזמנו ובמקומו, בהר הבית, בב"א.
הגיליון מוקדש לרפואתם השלמה של נעמי חיה בת אריאל אסתר ומשה דב בן מלכה.